הגנה על כוריאוגרפיה

המשפט הישראלי מכיר בזכות יוצרים בכוריאוגרפיה של ריקוד, שנכללת בהגדרה של "יצירה דרמטית".
סעיף 1 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח – 2007 קובע
שיצירה דרמטית כוללת מחזה, יצירה קולנועית, יצירה דרמטית-מוסיקלית, יצירת מחול ופנטומימה.

למרות זאת, לא כל ריקוד יהיה מוגן בחוק.

בתי המשפט קבעו שיש תנועות ריקוד שאינן מהוות יצירה חדשה,
ועל מנת שניתן יהיה לקבוע כי קיימת זכות יוצרים בריקוד
יש לבחון את היצירה כולה ולא את הצעדים או התנועות בנפרד.

בתי המשפט קבעו שכדי שניתן יהיה לקבוע שקיימת זכות יוצרים בריקוד על יצירת המחול לעמוד במספר תנאים ואלו הם:

1             יצירתיות ומקוריות
היצירה צריכה להיות מקורית ויצירתית.
היא אינה צריכה להיות חדשנית, אך דרישת היצירתיות היא תנאי בסיסי.

2             קיבוע היצירה
היצירה צריכה להיות מקובעת בדרך כלשהי – אם בדרך של הקלטה הריקוד, אם בדרך של רישום הכוריאוגרפיה.
אין די בכך שהריקוד ישכון בראשו של הכוריאוגרף, אלא צריך שיתגשם במציאות כדי שניתן יהיה לתת לו הגנה.

ולבסוף, כדאי לדעת שבתי המשפט החליטו כי הפרת זכויות היוצרים ביצירת מחול לא תהיה רק אם העתיקו את היצירה כולה, ולעתים יהיה ניתן לקבוע שהפרו זכות יוצרים גם אם הועתק חלק משמעותי ומהותי של היצירה.
איך נדע שמדובר בחלק משמעותי ומהותי? בתי המשפט בוחנים את העניין במסגרת היצירה כולה.

דילוג לתוכן